אז התחלתם תהליך של ירידה במשקל
והקפדתם ממש טוב על התפריט….
אבל אז…
אופס.
חרגתם… (כמה אנושי מצידכם!)
איזה מחשבות יעברו לכם בראש?
"חטאתי" או "התפנקתי"?
איך זה ישפיע על ההמשך?
ישנם 2 סוגי אנשים:
- ה"חוטא" – רואה את התהליך בשחור או לבן, חריגה ולו הזניחה ביותר היא חטא נוראי, נפילה והרס.
מחשבות בסגנון של: כבר אכלתי את הגלידה? אז מה זה משנה כבר, היום הזה הרוס, הסופ"ש הרוס, השבוע הרוס…
החוטא יכניס את עצמו למעגל רשע: חטאתי> הרסתי> תסכול> כשלון> חטאתי.
התוצאה: עליה במשקל.
- הלומד- חריגות הן חלק בלתי נפרד מהתהליך ומהחיים, לאחר חריגה פשוט ממשיכים הלאה, לומדים מה אפשר לשפר במידה ויש.
הלומד יבחר לשים את הפוקוס על כל הדברים החיוביים שהוא עשה למען התהליך לדוגמא: התאמן, אכל ירקות, עלה במדרגות, אכל מסודר, ישן טוב וכו'….הוא לא מתייסר על פרוסת עוגה במשך שבוע, נהפוך הוא- הוא מאוד נהנה ממנה!.
החריגות לא יובילו לתחושות כשלון, לא ינגנו על המצפון ולרוב יהיו בטלות בשישים.
התוצאה: ירידה במשקל
זכרו: אנחנו לא עכברי מעבדה, החיים הם דבר דינאמי.
לפעמים אוכלים יותר.
לפעמים מדייקים.
לפעמים אוכלים בחוץ.
לפעמים מבשלים בבית.
לפעמים אוכלים קינוח.
לפעמים מסתפקים בפרי.
לפעמים אוכלים חטיפים.
לפעמים חותכים ירקות.
זה נקרא איזון.
